(לקוח, כמו כל הדברים הטובים, מתגובה שפרסמתי בעין הדג)

דבר ראשון: אם אתם הולכים להקרנת האיימקס – בעברית, רחמנא ליצלן – של מלך האריות, כדאי שתזמינו כרטיסים מראש. כזו התקהלות מול סרט שכבר יצא באלף ואחד פורמטים שונים (חוץ מדויד, לצערי) ונטחן עד דק בפורומים רבים אף יותר, עוד לא ראיתי. ואולי, אולי אם כן היו כרטיסים, לא הייתי מגיע לאימג'יק (ולכן, גם לא לדיינמיק) ולא היה לי מה לכתוב כאן.

אבל אנחנו במציאות, ובמציאות אכן נגמרו הכרטיסים למלך האריות בעברית היום בבוקר. אני, בכל מקרה, לא תכננתי לראות את זה – גם לי יש גבול למספר הפעמים שאני יכול לצפות בסרט מסוים, בעיקר אם יש לי וידאו בבית שיכול בחפץ לב להשמיע לי את הסרט מלווה בבימוי הקולות המרנין של שפרירה זכאי. אם אין כרטיסים צריך למצוא סרט אחר, וכדרכן של משפחות לוקח הרבה זמן עד שמוצאים סרט שמתאים לכולם.

לבסוף התפצלנו: הילדים בשתי המשפחות שהגיעו לס"ס במטרה לבלות נכנסו לדרדוויל (ואני איתם) וההורים ל"שבועיים מראש". בסיום הסרט נשארנו עם טעם של עוד (לא בגלל דרדוויל, חלילה וחס. בגלל הקומפלקס) והצגנו בפני הקופאית את הקושיות שלנו לגבי האימג'יק והדיינמיק. הקופאית ידעה להסביר ולהרחיב בשבחם של האולמות עם הכסאות המתנדנדים (אני בטח לא מחדש כלום לאפ'חד, אבל היא לא דיברה מתוך נסיון. היא פשוט חזרה על דברים שהכתיבו לה. זה סתם משהו שהפריע לי). אחרי דיונים מעמיקים שלא יביישו כמות של דעות במאמרים על צמחונות ב'אייל הקורא' הוחלט לרכוש כרטיסים במחיר של 30 ש"ח לראש לשעה 2 בצהריים. הוסבר לנו, בין היתר, שכל חצי שעה עגולה יש את ההקרנה – כך שאפשר גם לאחר.

הו, לא, לא איחרנו. עמדנו בתור יפה גם אחרי שתיים, ורק בשתיים ורבע נכנסנו. אני עדיין לא מבין מה פשר האיחור – הרי ההקרנה נמשכת כרבע שעה לערך, אבל זה דבר שולי. בכל מקרה, אנחנו ציפינו לקבל את מה שהבטיחו לנו – כסאות יחידים ומתנדנדים, בדומה לסימולטורים היותר טובים בעולם. לא זאת קיבלנו: קיבלנו את מה שהתברר אחר-כך כאימג'יק, האולם עם 5 הכסאות המחוברים ביניהם ושזזים כמקשה אחת, דבר שגורע עד מאוד מן התענוג (ושאף אחד לא יגיד מילה על סימולטורים בעולם שבהם הכסאות כן מחוברים ביניהם. זה לא אותו הדבר מכמה טעמים שיפורטו בהמשך). לפני התחלת ההקרנה קיבלנו שיחת תדרוך קלה: עומדים להיות מוקרנים שני סרטים עם הפסקה ביניהם. אפשר היה לחתוך את המתח בסכין ולהגיש אותו בחתיכות קטנות לסדרנית.

כנראה שהסדרנית באמת קראה את מחשבותיי, כי באותו הרגע היא סבה על עקביה ונעלמה לתוך החושך שהפציע באולם. כנראה שנתקפה רעב.

והתחלנו (ספוילר לסרטונים המוצגים באימג'יק, אם למישהו אכפת בכלל): אנחנו בים, בינות שוניות אלמוגים, דגים אדומים ודולפינים. אותם שוכני-ים רוצים כנראה להשתזף בשמש ההוואיית החביבה ולכן הם מזנקים מתוך המים לעבר האוויר החיצון כפי שדולפינים יודעים לעשות, ואז כוח המשיכה עושה את שלו ומחזיר אותם למים, מוכנים לזינוק חוזר. אנחנו צופים בהם ועושים כמוהם: כשהדולפינים "עולים" לאוויר, הכסאות מוטים למטה (כך שפנינו כלפי מעלה קמעה). בדרך חזרה, למרבה ההפתעה, הכסאות מוטים למעלה. וככה, למעלה ולמטה, למעלה ולמטה, בצורה איטית להחריד, במשך חצי סרטון (החצי הראשון הוקדש לאקספוזיציה). הסרטון השני היה דומה, אולם כאן היו כבר יותר תזוזות (אגב, הסרטונים אינם קשורים ביניהם).

עוד אציין את האיכות הטכנית הגרועה שבה הוצגו הסרטים: הטשטוש דמה לטשטוש של סרט תלת מימד שצופים בו בלי משקפיים מתאימות – לא הצבעוניות, אלא האחידות באוף-וויט.

בדיעבד, היתרון היחיד של האימג'יק הוא זרזיפי המים שזרו על אנשים (אליי, ככל הנראה, זה לא הגיע) והרוח שנשבה כשהיה צריך להיות קר. בכל מקרה, לא התרשמתי מזה: אפילו בביתן הארעי של בזק במרכז הירידים השקיעו יותר (ואל תשאלו אותי איך אני יודע את זה).

באכזבתנו כי רבה פניתי אל הסדרנית ושאלתי אותה מה בעצם ההבדל בין אימג'יק, שהיינו בו כרגע, לבין הדיינמיק האגדי. מסתבר שדיינמיק הוא-הוא האולם בעל הכסאות השווים והיחידנים, ויותר חשוב: האולם שבו התכוונו להיות. עוד נקודה חשובה: כל חצי שעה מפעילים את אולם אחר: פעם את האימג'יק ופעם את הדיינמיק, ובאותו המחיר (מה שאומר שאם כן היינו מאחרים, היינו לפחות נהנים באטרקציה). תמוה עד מאוד.

אחרי כמה ויכוחים עם עצמנו הגענו לאחראי המשמרת שהקשיב לכל טיעונינו ואף ניסה לענות עליהם. את העיקריים הזכרתי; את טענתי בנוגע לטשטוש הרב שנובע מהיותו של הסרט תלת מימדי רק בלי שמחולקים בו משקפיים הוא הכחיש ואמר כי "ככה הסרט הגיע מהמחשב" ועל דיס-האינפורמציה בין האימג'יק ובין הדיינמיק הוא הצטער לא לפני שניסה להוכיח את חפותו בעזרת ציטוטים מהברושור שלהם. בסופו של דבר קיבלנו זיכוי בדמות כניסה חינם לדיינמיק, שאותה מימשנו מיד, כלומר – הקרנה פרטית לנו. !חצוצרות!

מה אומר ומה אגיד – הדיינמיק, מה לעשות, שווה הרבה יותר. הסרטונים – שלושה במספר, כי היינו נחמדים – היו הרבה יותר מסעירים מהקודמים ואת התזוזות הרגשתי בהרבה יותר אינטנסיביות. שם אמנם אין זרזיפי מים או משבי רוח, ושם אמנם עדיין יש סרטים באיכות נוראית כמו באימג'יק (ובסרט אחד אפילו חשתי בפריים-סקיפינג מסוים), אבל שם הרבה יותר כיף. עכשיו קיבלנו את מה שרצינו. :-)

פואנטה: אם אתם מתכוונים להיכנס לאולמות הממונעים, בדקו שההקרנה הבאה אכן תהיה בדיינמיק ולא באימג'יק (אלא אם כן, כמובן, אתם רוצים לחטוף תנומה קלה. אפשר בקלות להירדם שם). ושלא יעבדו עליכם.

בחזרה להגיגי מר אדון